תוספות רבי עקיבא איגר על משנה פרה א׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה פרה א׳
1 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה, בַּת שְׁנָתָהּ. וּפָרָה, בַּת שְׁתַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֶגְלָה, בַּת שְׁתַּיִם. וּפָרָה, בַּת שָׁלשׁ אוֹ בַת אַרְבַּע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף בַּת חָמֵשׁ. כְּשֵׁרָה הַזְּקֵנָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִין לָהּ, שֶׁמָּא תַשְׁחִיר, שֶׁלֹּא תִפָּסֵל. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא שְׁלָשִׁית. אָמְרוּ לוֹ, מַה הַלָּשׁוֹן שְׁלָשִׁית. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ. אִם אוֹמֵר אַתָּה, שְׁלִישִׁית, לַאֲחֵרוֹת בְּמִנְיָן. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, שְׁלָשִׁית, בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים. כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ, כֶּרֶם רְבָעִי. אָמְרוּ לוֹ, מַה הַלָּשׁוֹן רְבָעִי. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ. אִם אוֹמֵר אַתָּה, רְבִיעִי, לַאֲחֵרִים בְּמִנְיָן. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, רְבָעִי, בֶּן אַרְבַּע שָׁנִים. כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ, הָאוֹכֵל בְּבַיִת הַמְנֻגָּע פְּרָס, מִשָּׁלשׁ לְקָב. אָמְרוּ לוֹ, אֱמֹר מִשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִסְאָה. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ. אִם אוֹמֵר אַתָּה מִשָּׁלשׁ לְקָב, אֵין בּוֹ חַלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, מִשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִסְאָה, מִעֲטַתּוּ חַלָּתוֹ:
2 רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, פָּרִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ח, וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בְּנֵי שָׁלשׁ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף בְּנֵי אַרְבַּע וּבְנֵי חָמֵשׁ כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאֵין מְבִיאִים זְקֵנִים, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
3 כְּבָשִׂים, בְּנֵי שָׁנָה. וְאֵילִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם. וְכֻלָּם מִיּוֹם לְיוֹם. בֶּן שְׁלשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא לְאַיִל וְלֹא לְכֶבֶשׂ. רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ פַּלְגָּס. בֶּן עַזַּאי קוֹרֵהוּ נוֹקֵד. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ פַּרְכָדִיגְמָא. הִקְרִיבוֹ, מֵבִיא עָלָיו נִסְכֵּי אַיִל, וְלֹא עָלָה לוֹ מִזִּבְחוֹ. בֶּן שְׁלשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה אָיִל:
4 חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְעוֹלוֹתֵיהֶן, חַטַּאת הַיָּחִיד וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, כְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁלשִׁים וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם שְׁלשִׁים. וְאִם הִקְרִיבוּם בְּיוֹם שְׁמִינִי, כְּשֵׁרִים. נְדָרִים וּנְדָבוֹת, הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, כְּשֵׁרִים מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, וְאַף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי:
פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה פרה א׳
1 אות א במשנה ופרה בה שלש. כתב הר"ש ע"כ לאו אף בת ג' קאמרי דמדעגלה בת שתים ע"כ פרה לאו בת שתים דברה קשישא מינה:
2 אות ב תוי"ט ד"ה וחכ"א. והר"ש הוכיח דזהו הגי' עיקרית. וע"ש בהר"ש דאף להגירסא אף מ"מ ר"מ דאמר אף בני ד' לא קאי אלא אחכמים ולא אדר' יה"ג דלר"מ ע"כ פסול פר בן שתים כדמוכח פ"ק דר"ה דף יו"ד וכ"כ תוס' שם ועי' בהר"ש במשנה א' דלגי' אף דמכשרי רבנן פר בן ב' ע"כ רבנן דהכא היינו ר"א דמשנה א' דלרבנן דפרה לא הוי פחות מבת ג' ה"ה דפר לא הוי פחות מבן ג' ע"ש וע' במ"ל ספ"א מהלכות פרה שתמה על הרמב"ם דפסק בפרה כרבנן ובפר פסק דבן ב' הוי פר:
3 אות ג תוי"ט ד"ה לא עלה. אם היה מחויב איל לבדו. תמוה לי הא אמרי' בחולין דלר"י דדריש או לרבות פלגס ע"כ לאו דספק היא אם הוא איל או כבש ונימא דבאומר הרי עלי או איל או כבש דיוצא בממנ"פ דאצטריך קרא לספיקא. אע"כ דבריה היא וגם בכה"ג אינו יוצא עיי"ש. א"כ תנא דמתני' דהכא לאו דוקא במחויב איל לבדו או כבש לבדו אלא אף אם מחויב איל או כבש דרצה זה מביא ורצה זה מביא מ"מ אינו יוצא בפלגס דהוי בריה בפ"ע ורש"י כתב כן שפירש על האיבעי' אבל לפי האמת וכמי שהעתיק הרע"ב דרשא דאו לאיל לרבות פלגס לא הו"ל להתי"ט להעתיק לשון זה וצ"ע: